שחיקה בעבודה ומוסיקה

חשוב לי לשתף אתכם בהרצאה שהעברתי להנהלת פ"ת של קופת חולים כללית בנושא: שחיקה בעבודה ושימוש במוסיקה.

שחיקה בעבודה נקשרת לכמה תסמינים שהמקור של כולם הוא דחק נפשי או במונח היותר שגור, סטרס.

תסמיניה של השחיקה הם תשישות נפשית, לאות פיזית, וערפול קוגניטיבי. השחיקה מתבטאת בדרך כלל בעייפות רבה, כעס, ירידה בערך העצמי ותחושת כישלון. היבטים אלו מתעצמים עוד יותר כאשר המקצוע שלנו דורש אינטראקציה מתמדת עם לקוחות או פציינטים. לאדם השחוק הופכים כל אלו למעמסה עד כדי חוסר אמפטיה וקושי במתן טיפול הולם, יעיל ומסביר פנים.

כאשר נותנים לעובדים שאלונים בנושא שחיקה, ניכרת השפעת של המרכיבים הבאים:

התנהגות המנהל שלכם כלפיכם, יחסי אנוש בארגון, ריבוי משימות בלחץ זמן, שכר, תמרון בית עבודה ועוד. כל אלו סיבות חיצוניות מוכרות וידועות כמשפיעות עלינו העובדים. יחד עם זאת, מול אותם התנאים, חלק מהעובדים ישחקו וחלק לא. הכיצד ? המחקרים בנושא הצביעו על כך שדווקא האנשים היוזמים, הנלהבים, הנמרצים ביותר הם אלה, הנוטים להישחק והם אלה ששחיקתם היא הקשה ביותר (Pines & Aronson, 1988) . כלומר, אם נכנסנו לעבודה כשאנו בעלי מוטיבציה גבוהה, רצון לעשייה ושק של ציפיות – או אז אנו מצויים בסכנה לשבירת הרוח במהרה.

ככלל: ציפיות, טוב שיהיו רק לכריות.

ציפיות הן רעה חולה, הן נותנות לנו את החירות לשרטט מפת דרכים ל"איך אנו רוצים שהעולם יראה ויתנהג" אבל העולם, מה לעשות ? לא תמיד כל כך ממושמע למפת הדרכים שלנו. הדבר היחיד שגוררות עמן ציפיות הוא אכזבה. זה נכון לעבודה שלנו, לזוגיות שלנו ולכל שביל בו אנו פוסעים. הדרך היחידה לצלוח את המציאות הזו היא להאמין בנו ובכך שאנו עושים ככל יכולתנו בכל נקודת זמן.

אני מזמינה אתכם להביט רגע על המילה שחיקה ועל השורש ש.ח.ק. לאן ניתן לקחת אותו ? השורש הזה הוא השורש של המילה משחק. לעיתים אנו מאבדים את תחושת המשחק, אותה תחושה שמתחברת לפרופורציות מאוזנות, להתלהבות, לרצון ותשוקה. נגמר המשחק נכנס הנשחק.

היכולת שלנו "לשחק" נגזרת מהאופן שבו אנו מפרשים את המציאות שלנו. כך שאנחנו יכולים לעבוד בעבודה מאוד מלחיצה מהיבטים רבים אך הלחץ לא יזיק לנו. הלחץ אינו מזיק מטבעו. עם זאת, תכונות האישיות שלנו, התפיסות שלנו והפרשנות שלנו – הן אלו שנותנות משמעות לאירועים. (Bonnie M. Jennings, 2009)

המונח המקצועי בשפה האנגלית לשחיקה הוא Burnout. המונח העצמתי הזה מזכיר לנו שקודמים לשחיקה: אש ולהבות. אותה אש שנסיבות רבות ומורכבות כיבו אותה.

יש דרכים רבות לטיפול בשחיקה. רובן ארגוניות, מערכתיות, עמוקות וארוכות טווח. אבל עד שכל הארגונים שבהם אנו עובדים יטפלו בעצמם עלינו לנסות ולדאוג לעצמינו. הדבר היחיד שיש לנו השפעה עליו היא אנחנו. יש דרכים מגוונות להפחתת הלחץ והשחיקה שלנו: אימון גופני, טיול בחיק הטבע, מדיטציה, כתיבה, התמקדות בנשימה, בילוי עם חברים, מציאת תחביב.

הדרך הקלה והנגישה ביותר לתפעול גם במקום העבודה היא האזנה למוסיקה. מספר רב של מחקרים הצביעו על כך שהאזנה למוסיקה מרגיעה, רק חצי שעה ביום משפרת באופן משמעותי את תחושת הלחץ שלנו. האזנה למוסיקה בעבודה בקרב רופאים-מנתחים, רדיולוגים, מנתחי מערכות, עובדי מפעלים – שיפרה לאין שיעור הן את הליכי העבודה, היצירתיות, הריכוז והמיקוד והן את מצב הרוח. מעניין לראות כי בד בבד עם השיפור הקוגנטיבי, השתפרה שביעות הרצון ונחת הרוח של העובדים ממקום העבודה.

הרדיולודגים מבולטימור אגב שיפרו את ביצועיהם והרגשתם בעזרת מוסיקה בארוקית (מוסיקה קלאסית שנכתבה בין השנים 1600-1750). אם אתם רוצים לנסות הנה אוסף משובח של האחד והיחיד: באך.

באוניברסיטת קורנל מצאו במחקר כי שירים שמחים מגבירים שיתופי פעולה בין העובדים ומעלים את המורל הכללי. השיר שהם בחרו למחקר היה I'M WALKING ON SUNSHINE קחו אותו לישיבת הצוות הבאה שלכם.

לא מעט אנשים מדווחים על השיר HAPPY כגלולת מצב רוח אפקטיבית

חמישה טיפים לחמישה ימי עבודה

1. התעוררו בבוקר עם תודה. תודה על מה שיש לכם. חישבו על 2-3 דברים חיוביים בחייכם והודו להם. אל דאגה, יש מספיק שעות נוספות למחשבות הפסימיות.

2. אכלו ארוחת בוקר טובה. כמו מלכים. תלעסו ל-א-ט. קחו ליום העבודה שקיות קטנות עם פירות, ירקות ואגוזים. ותרו על חטיפי אנרגיה, קורנפלקס ואוכל יבש. אתם לא חתול.

3. בדרך לעבודה האזינו למוסיקה. נעימה, רגועה ומשמחת. החדשות תמיד

יהיו שם. סבא שלי אומר שהן מגיעות כל שעה עגולה לפחות. הביטו החוצה מהחלון, חפשו את העצים, את הפריחה, את כל מה שמלבלב. עזבו את הפיח.

4. תנשמו. שאפו אוויר בשקט דרך האף בספירה של 4 שניות. החזיקו את האוויר למשך 7 שניות ואז הוציאו אותו דרך הפה בספירה של 8 שניות. שלושה מחזורים יספיקו..

5. פרגנו לעצמיכם זוג אזניות על שולחן העבודה והשתמשו בהן.