המוסיקה של החיים

רוב מקומות העבודה שלנו בנויים די דומה, בין אם זו חברת הייטק, ארגון בריאות, מפעל בטחוני, חברת תרופות או סטארט-אפ ססגוני. בסופו של יום, בתוך בניין אחד מצטופפים המוני אנשים, כל אחד צפון בחדרו או בתאו השקוף או האטום למחצה. מקום בו אנו נמצאים רוב שעות היום מול מחשב, טלפון, ניירת ואנשים שאנו מחבבים יותר או מחבבים פחות. ברור לי כשמש שיום אחד ילדיי ישאלו "אמא, באמת פעם אנשים היו נוסעים כל הדרך לעבודה ועומדים בפקקים רק כדי לשבת מול מחשב? אף אחד לא חשב שיותר חכם לעבוד מהבית ורק לפעמי

מגוון מחקרים רפואיים הצביעו על כך שהאזנה למוסיקה לפני ניתוח, באמצע ניתוח ואחרי ניתוח הנה בעלת השפעה רבה על החולים. קשה לי להבין אנשים שלא משתמשים במוסיקה בהליכים רפואיים. יתרה מכך אני תמהה יום יום על המערכת הרפואית שלא השכילה להטמיע כלי כה נגיש, חינמי, יעיל ואפקטיבי. המחשבה על הגעה לחדר זר, קר ומנוכר, שבו אנו עומדים לעבור הליך פולשני היא מחשבה מטרידה בכל מקרה. לכן, כדי שלא נהיה פסיביים בתהליך הזה עלינו לקחת שליטה על תחושותינו ברגעים קשים אלו. השימוש במוסיקה היא מעבר ממימד

האזנה למוסיקה מספקת אימון מוחי ופסיכולוגי, באופן שאין לו מתחרים. המוסיקה מפעילה את כל 4 האונות במוח ומשמשת כלי פנומנאלי לבניית מעגלים עצביים במוח בד בבד עם שזירת פעילות במרכזים רגשיים ומכאן שמדובר באמצעי טיפולי בעל כוח עצום. המחקרים הרבים אודותיה מצביעים על כך שהמוזיקה יכולה להיחשב כטיפול תרופתי היות והיא נקשרת לתופעות נוירו ביולוגיות אשר מקושרות למערכות ויסות גמול, מוטיבציה, הנאה; מתח ועוררות; ויוצרת שינויים באזורי המוח האמונים על רגש וקוגניציה. מלבד היותה כלי טיפולי המסייע