top of page

ויטמין די, מה הרופא לעולם לא יספר לכם


אנחנו מתקרבים לקיץ וזה הזמן לכמה מילים על ויטמין D ,ויטמין השמש החמקמק הזה.

יש ארצות, בעיקר בצפון אירופה אבל לא רקבהן השמש כמעט אינה נוכחת, הקור אינסופי, האפרוריות השורה מנכיחה איתה עצבות ודכדוך עקב היעדר מתמיד בספיגת הגוף ויטמין D.

אבל כנאמר במילותיו של המשורר המפורסם בשירו הידוע, "הופה הופה - פה זה לא אירופה" איך לנו זה קרה?

מחקר שנעשה ב 2009 הצביע על כך שכשליש מהישראלים סובלים ממחסור בויטמין D (בעיקר בחודשי החורף ובעיקר בקרב נשים).

מדוע אם כן, בארץ השמש העולה מצוי מחסור כה אגרסיבי בויטמין D ? אין לנו תירוצים יש לנו שפע של שמש, שפע שמספיק לעוד כמה מדינות. אנחנו עם סולארי שיכול להיטען ללא הרף ויחד עם זאת דגימת הדם שלנו מצביעה על חוסר חמור ואפילו כרוני במרכיב הלכאורה כל כך זמין הזה.

בקליפת אגוז, איך מיוצר הD החמקמק ?

בתאי העור שלנו מצוי סוג של כולסטרול. כאשר העור שלנו נפגש בקרני השמש מסוג UVB נוצר מפגש פוטוכימי (שינוי כימי באמצעות אור השמש). המפגש הזה יוצר סוג של ויטמין D אשר נישא בזרם הדם לכבד (קולקלציפרול), משם לכליות עד שהוא הופך ויטמין פעיל של ממש.

מדוע הוא חשוב לגוף ?

הוא חיוני לצפיפות העצם, חיוני לגדילת עצמות העובר שברחם. היעדרו נקשר עם השמנה, מחלות לב, איכות זרע ירודה, דיכאון, עייפות כרונית, סכרת, מחלות אוטואימוניות כטרשת נפוצה וסוגי סרטן שונים כגון מעי גס ושד.

אבל, אנחנו יודעים שאין כל חומר פיזי בלי פילוסופיה רגשית. אם תחשבו רגע מהבטן ולא מהראש, תבינו שויטמין D הוא לא רק "חומר" שאנו מקבלים מבחוץ. בספריה של אילנה רוגל אפשר לסכם את הנושא הזה בשתי מילים, ויטמין D הוא : "השמש הפנימית".

רוב בני האדם מתקשים מאוד ליצור שמש פנימית. שמש כזו דורשת סוג של שקט פנימי ויציבות שמיטשטשים אל מול מערבולות החיים. הצרות, הבעיות, הילדים, האישה, הבעל, העבודה ועוד. לא סתם היעדר ויטמין D הוא מגיפה של ממש. אין תמה שמחקרים מצביעים על קשר ישיר בין ויטמין D ודיכאון שהרי היעדר שמש פנימית זה המונח ההולם ביותר לתאר דיכאון. השאלה היא כמו בסיפור הביצה והתרנגולת, מי יצר את מי ? הדכדוך הכרוני שלנו גרם למחסור ויטמין D ? או היעדר הויטמין הוא זה שהוליד את הדכדוך? אם אתם איתי עד כאן, ברור לכם שרק אנחנו מושכים בחוטים.

כאשר אנחנו מניחים ענן מול השמש הפנימית שלנו, כאשר אנחנו מסרבים לשחרר מחשבות קשות ורבים עם המציאות באופן יומיומי, כאשר אנחנו מתערבלים עם כל מה שקורה בסביבה כמו נוצה תחת סופת הוריקן, השמש שלנו, מתקשה להאיר לנו ותחושת הזריחה שכל כך חיונית לנו בכל בוקר אינה מגיעה.

כך אומרת בנושא אילנה רוגל : "חוסר ויטמין D מצביע על חוסר יכולת לקלוט סידן. ויטמין D נחשב להורמון בעל תהליכים ביוכימיים רבים בגוף. מדובר במבנה הומיאוסטזיס, משמע, אם חסר ויטמין D משמעות הדבר שחסרה השמש הפנימית. בהיעדרה, השמש החיצונית לא תוכל להיספג. בהיעדר השלד הבסיסי הפנימי לשאת עליו את המשמעות הנשמתית שלנו, אנחנו חוסמים את יכולת הקליטה והספיגה של הגוף. יש להבין השלד הוא גבול, וויטמין D מדבר על גבולות: עד כמה אדם שם לו גבול, ועד כמה הוא פרוץ."

אז מה אנחנו יכולים לעשות על מנת להרים את השאלטר הפנימי הזה ולהעיר את עצמינו מבפנים ? יש לנו יכולת אינסופית לשרטט מחדש את גבולות הגיזרה שלנו ולהחליט ממה ועד כמה נתערבל מכל סופה חיצונית. ברגע שנחליט לפקוח מבט לראייה רחבה יותר נבין שבכל רגע נתון יש אינסוף תסריטים שאנחנו יכולים לשרטט לחיים שלנו. השמש היא שם כל הזמן. היא לא נכבית לעולם ואם נעניק לעצמינו חום, רוך וסבלנות תוך שמירה על הגבולות שלנו - גם קרני השמש החיצונית ירגישו שיש להם בית ויבואו לביקור. או איך אמר לאונרדו דה וינצ'י ? השמש לעולם אינה רואה את הצל.

האתגר הוא גדול ולא פשוט אך אתם מכירים אותי , איפה שהרפואה נעצרת המוסיקה מתחילה...אחד השירים המשמעותיים ביותר להדליק את השמש הפנימית הוא "אור" של נעמי שמר. האם אי פעם הקשבתם למילות השיר הזה? כל פעם אני מופתעת מחדש מכך שאנשים לא קראו את כוונתה של נעמי עד הסוף.

שמש, הביאו שמש

אם שָמַי מעוננים

עוצמת את עיני

אבל השמש היא בפנים.

המרשם שלי הוא לפתוח עם השיר הזה את בכל בוקר, יש ביצועים מופלאים של כמה זמרות ענק אי אפשר לטעות.

גם שירו של יענקל'ה רוטבליט "שיר לשלום" הוא שיר שאנחנו חייבים לעצמינו לפחות פעם אחת להתייחס אליו כשיר אישי. שיר עדין שמדבר רק על דבר אחד, שלום פנימי ביננו לבין עצמינו. שחרור המועקות והמצוקות, מה שהיה היה וזה הזמן להסתכל קדימה.

תנו לשמש לעלות

לבוקר להאיר,

הזכה שבתפילות

אותנו לא תחזיר.

לכן, רק שירו שיר לשלום

אל תלחשו תפילה

מוטב תשירו שיר לשלום

בצעקה גדולה.

תנו לשמש לחדור

מבעד לפרחים.

אל תביטו לאחור,

הניחו להולכים.

אל תגידו יום יבוא -

הביאו את היום!

כי לא חלום הוא

ובכל הכיכרות

הריעו רק שלום!

היידן העניק לנו את רביעיית המיתרים אופוס 20 "רביעיית השמש" שנכתבה ב 1772. האמת היא שהסיבה היחידה שרביעייה זו נודעה בשם רביעיית השמש היתה משום שעטיפת המהדורה המודפסת הראשונה של כללה איור של שמש עולה. יחד עם זאת המוזיקולוג דונאלד טובי, התייחס גם הוא ליצירה זו כזריחה של ממש עד כדי השתקפות השמש על היצירה.

קרל נילסן, מנצח, כנר ומלחין דני כתב על האוברטורה (הקדמה מוזיקלית) של הליוס מ- 1903 (אופוס 17), "שתיקה וחושך, השמש עולה בשיר שבח עליז, היא משוטטת בדרכה המוזהבת ושוקעת בשקט לתוך הים." זהו תיאור מדויק לחלוטין עם המוזיקה הנרגעת ונחלשת בסוף, כשהשמש שוקעת לאט מעל האופק. הליוס אגב הוא ההתגלמות של השמש במיתולוגיה היוונית, ועבודתו של נילסן ממוקדת באופן בלעדי סביב אלמנט זה.

אדוארד גריג, פאר גינט אופ. 23 "בוקר"

אדוארג גריג, המלחין הנורווגי הנודע כתב קטע את קטע זה המכונה "בוקר" למחזמר פר גינט שכתב היבסן. היצירה מתארת באופן מרגש עד דמעות את עליית השמש בנקודה שבה נמצא הגיבור תקוע במדבר. החלילים הליריים ומנגינות האבוב נחשפים באיטיות לשיא מפואר בנקודה שבה השמש מגיעה אל השמים.

אגב, חשוב שתדעו שגם לשמש יש מוסיקה משלה. אסטרונומים הקליטו את הצלילים הבוקעים מאטמוספירת השמש. הלולאות המגנטיות הסיבוביות המקיפות את השמש נושאות גלי קול מגנטיים, שנובעים מפיצוצים על פניה. כל אלו יוצרים גלים אקוסטיים הנעים בין השדות המגנטיים. כאן תוכלו להאזין .

שלכם באהבה, מיכל

michal.newmail@gmail.com

Featured Posts
בקרוב יהיו כאן פוסטים ששווה לחכות להם!
שווה להמשיך ולעקוב...
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page