מוסיקה, הסם הממריץ החוקי

המוסיקה כמו סם ממריץ , גורמת לנו להתאמן בצורה אפקטיבית יותר , מקלה על תסמינים פיזיולוגיים הנגרמים בעקבות האימון ובכך מאריכה את משך האימון.

אנשים רבים בעיקר בעלי עודף משקל נדרשים לעסוק בספורט. לא רק עודף משקל מאיץ בנו לעסוק בספורט, גם התחושה שרוב היום איננו זזים והגוף הולך ומתאבן לו בד בבד עם סיבולת לב-ריאה אנושה. אבל אחרי 4 קרואסונים שתי חפיסות שוקולד ומעורב ירושלמי אחד, לך תגרור את עצמך לפארק הסמוך לסיבוב הליכה. אפס אחוז סיכוי. אבל אתם יודעים, לפחות חלק מכם חייב עוד היום לקום מהכורסא ולצאת להליכות 3 פעמים בשבוע לפחות. הכלי האפקטיבי ביותר על מנת לגרור את השור העקשן מכורסת האמריקן קומפורט שלו, הוא: מוסיקה טובה. רק תדמיינו עכשיו את הפסקול הידוע "עין הנמר" מסרט האגרוף הקלאסי "רוקי 3" וכבר יתחשק לכם לטפס במדרגות כלשהן או לחבוט במשהו או במישהו בסביבתכם.

אפשר ממש לחוש בכך כאשר הולכים או רצים עם מוסיקה ברקע, כאשר המוסיקה מתעצמת הרגליים שלנו ממש "מובלות" על ידי הקצב המתגבר, כאילו כוחות חדשים ניטעו בנו. מאידך, כאשר המוסיקה איטית ושקטה אנחנו נגררים איתה, בקצב שלה. יש סינכרון מתמיד ומרגש ביננו לבינה.

סקר שנערך לאחרונה על ידי ה- Runners World מצא כי 75% מהעוסקים בספורט מוצאים במוסיקה כלי יעיל בהחלט. תחום המחקר הזה שתופס תאוצה לאחרונה מראה שמרכיבי המוסיקה , המילים והקצב יכולים להשפיע על שגורם העיסוק בספורט. נשימה כבדה, כאבי שרירים ופרקים, עייפות – כל אלו מטושטשים באמצעות המוסיקה שבו זמנית מרגיעה, מעוררת ומעניקה מוטיבציה.

מחקרים מראים כי ספורטאים יכולים לקשר קטע מסוים של מוסיקה עם מצב אופטימלי של המוח בפעילות גופנית לאורך זמן, לכך הומצא המונח the zone. למעשה, לא פעם עלה הטיעון בפי כמה ארגונים ספורטיביים כי השלכות השפעת המוסיקה כה חזקות עד כדי מתן יתרון על פני מתחרים אחרים, ממש כמו סמים ממריצים.

השחיין האולימפי מייקל פלפס, ידוע במיוחד בזכות השימוש שלו ברשימת שירי היפ-הופ אגרסיבים בזירה התחרותית, זוהי חלק מזהותו כשולט בזירת הבריכה דרך פסקול הראפ שלו.

כאמור, למוסיקה השפעה עמוקה על המצב הרגשי שלנו. עליה במשקל ותזונה גרועה גם הם משפיעים ומושפעים ממצבינו הרגשי. כאן נוצר מלכוד הביצה והתרנגולת. מצב רגשי ירוד, מרמור, עצב, דיכאון מובילים פעמים רבות להתקפי זלילה לא מבוקרים ולתחושת "אין לי מה להפסיד". ומאידך, האנרגיה המתקבלת ממזון לא בריא, מתועש, עודף סוכר ופחמימות – יוצרת גם היא תחושת מרמור, עצב ודיכאון. לכן, המוסיקה הורגת שתי ציפורים שמנמנות במכה אחת, היא גם משפרת את מצב הרוח (דופמין, סרוטונין , אוקסיטוצין וכל הנוירו-מתיקות הזו) והיא גם מסייעת לנו להתעמל ובכך אנו הודפים את עודפי השומן שנאגרים להם באמתחתנו. סל הבריאות חייב להכיל זוג אוזניות (ליצמן, אני מקווה שאתה קורא את זה), אצל רובינו המוסיקה כבר מוטמעת במכשירי הטלפון הנייד כך שהדרך לפארק הקרוב קצרה מאוד.

חוקרי ספורט ומוסיקה מציעים לבנות את רשימת השירים המיטיבית לאימון כך שהמוסיקה תותאם לקצב התנועה ותבנית הפעילות. ככל שהמוסיקה שתאזינו לה ממריצה יותר, כך הצעדים שלכם יגדלו והמהירות שבה תלכו תהיה גבוהה יותר. יחד עם זאת לאימון יוגה נשלב מוסיקה שמותאמת לקצב הנשימה שלנו, איטית, סוחפת, מרגיעה.

אז מה השורה התחתונה? חפשו לכם מוסיקה שאתם אוהבים, כזו שגרמה לכם לקום מהכיסא בחתונה האחרונה, חרף העובדה שממש לא תכננתם לרקוד, מוסיקה שגורמת לכם להניע את האגן גם כשאתם יושבים וסתם כזו שמעוררת חיוך ללא סיבה. תבחרו היום וצאו לדרך.

למי שרוצה להרחיב את הדעת בנושא :

During submaximal exercise, music can narrow attention, in turn diverting the mind from sensations of fatigue. This diversionary technique, known to psychologists as dissociation, lowers perceptions of effort. Effective dissociation can promote a positive mood state, turning the attention away from thoughts of physiological sensations of fatigue. More specifically, positive aspects of mood such as vigor and happiness become heightened, while negative aspects such as tension, depression, and anger are assuaged (Bishop, Karageorghis, & Loizou, 2007).

http://thesportjournal.org/article/music-sport-and-exercise-update-research-and-application/

Research has consistently shown that the synchronization of music with repetitive exercise is associated with increased levels of work output. This applies to such activities as rowing, cycling, cross-country skiing, and running. Musical tempo can regulate movement and thus prolong performance. Synchronizing movements with music also enables athletes to perform more efficiently, again resulting in greater endurance. In one recent study, participants who cycled in time to music found that they required 7% less oxygen to do the same work as compared to cycling with background (asynchronous) music (Bacon, Myers, & Karageorghis, 2008)

https://www.researchgate.net/publication/235925614_Chapter_1-The_psychological_psychophysical_and_ergogenic_effects_of_music_in_sport_A_review_and_synthesis

"if athletes or exercisers work in time to music, they will likely work harder for longer"