שים לי קצת ויואלדי בקפה, אני חייב להתרכז. על מוסיקה במקומות עבודה
רוב מקומות העבודה שלנו בנויים די דומה, בין אם זו חברת הייטק, ארגון בריאות, מפעל בטחוני, חברת תרופות או סטארט-אפ ססגוני. בסופו של יום, בתוך בניין אחד מצטופפים המוני אנשים, כל אחד צפון בחדרו או בתאו השקוף או האטום למחצה. מקום בו אנו נמצאים רוב שעות היום מול מחשב, טלפון, ניירת ואנשים שאנו מחבבים יותר או מחבבים פחות.
ברור לי כשמש שיום אחד ילדיי ישאלו "אמא, באמת פעם אנשים היו נוסעים כל הדרך לעבודה ועומדים בפקקים רק כדי לשבת מול מחשב? אף אחד לא חשב שיותר חכם לעבוד מהבית ורק לפעמים להגיע לפגישות במקום אחר? " כן, אין לי ספק שפעם אצטרך להסביר את המציאות המשונה הזו. אבל, עד שהשוק כולו יעבור שינוי, אנו נתונים בסיטואציה הזו ועלינו להוציא מעצמינו את המיטב. להתרכז, לצלוח משימות מורכבות, לבטא את עצמינו ביצירתיות גבוהה ולשלב יכולות בינאישיות, תקשורתיות ותפעוליות בו זמנית.
המוסיקה יכולה להשיב אותנו למסלול פרודוקטיבי יותר אך כזה שלא מעיק על לחץ הדם שלנו ועל מצב הרוח שלנו, סוג של אספרסו כפול משוכלל ומענג. כאן, יש להבחין בין סגנונות שונים של מוסיקה. לדוגמא מוסיקה רועשת מאוד כמו רוק כבד מקשה על רוב האנשים בפירוק והשלמת משימות מורכבות.
אחד המחקרים המצוטטים ביותר על מוסיקה ופרודוקטיביות הוא המחקר הידוע אודות "אפקט מוצרט". מחקר שנערך בתחילת שנות התשעים על ידי החוקרים גורדון שואו, פרנסס ראושה וקתרין קיי הוביל לתפיסה הפופולארית אודות השפעתו של מוצרט על האינטליגנציה של המאזין.
המחקר המקורי שלהם, שהופיע בגיליון המגזין הנחשב Nature בשלהי אוקטובר 1993, תיאר ניסוי שנערך בקרב 36 סטודנטים אשר חולקו לשלוש קבוצות. קבוצה אחת האזינה למוצארט, בעוד שהקבוצה השנייה האזינה לקלטת הרפייה, והקבוצה השלישית נהנתה מ 10 דקות של שתיקה. לאחר מכן, כל 36 התלמידים נבחנו. קבוצת מוצרט עמדה בממוצע על 8 עד 9 נקודות עלייה ב- IQ שלהם בהשוואה לקבוצות הנותרות.
חוקרים במכון הפוליטכני ע"ש רנסלאר גילו לאחרונה כי הוספת אלמנט "טבעי" יכולה להגביר את מצב הרוח ואת המיקוד. במהלך שלושה מפגשים באותו חדר, ביקשו החוקרים מ- 12 משתתפים להשלים בדיקה הדורשת תשומת לב מתמשכת. בכל מפגש הושמעו צלילי סאונד שונים ברקע: מפגש ראשון לווה ברעש לבן מעומעם, מפגש שני לווה בקולות משרדיים רגילים ומפגש שלישי לווה בקולות משרדיים רגילים ואיתם צלילי מים זורמים בנחל הררי.
התוצאות הראו כי בעת האזנה לקולות הטבעיים, העובדים לא רק ביצעו טוב יותר את המשימה, אלא גם דיווחו על תחושה חיובית יותר כלפי הסביבה שלהם מאשר בפגישות האחרות.
צלילי טבע יכולים להסוות דיבור מובנה, כמו גם רעש לבן, תוך שיפור התפקוד הקוגניטיבי, מיטוב היכולת להתרכז, והגברת שביעות הרצון הכוללת של העובדים.
מחקר שנעשה באוניברסיטת בולטימור מצא כי כאשר רדיולוגים האזינו למוסיקה בארוקית במהלך עבודתם בבית החולים, הדיוק באבחנותיהם היה הרבה יותר גבוה. השינוי הדרמטי ביותר התחולל באשר לשביעות רצונם מעבודתם ובאשר למצב רוחם.
מחקר אוניברסיטאי בצרפת מצא כי תלמידים שהקשיבו להרצאה של שעה בה ניגנו מוסיקה קלאסית ברקע ונבחנו על נושא ההרצאה, קיבלו ציונים גבוהים משמעותית בהשוואה לתלמידים שהאזינו להרצאה ללא מוסיקה. החוקרים משערים כי המוסיקה העמידה את התלמידים במצב רגשי מוגבר, מה שהפך אותם פתוחים יותר למידע. "ייתכן שמוסיקה, שגורמת לשינוי בסביבת הלמידה, השפיעה על המוטיבציה של התלמידים להישאר ממוקדים במהלך ההרצאה, שהובילה לביצועים טובים יותר בחידון הבחירה הרב-שכבתית", כתבו.
כשארגונים מתייעצים איתי לגבי השימוש במוסיקה, אני צריכה ראשית כל להבין ולנתח את אורח החיים בארגון, במה מתרכזת העשייה, מה הם רעשי הרקע, מה רמת הלחץ היום יומי, האם מדובר בחלל פתוח או במשרדים סגורים ? כיצד נתפסת חירותו של העובד, מה עומקה של ההיררכיה הארגונית ועוד. ממש כמו אדריכל שמשרטט בית וחייב להבין את אורחות חיי המשפחה. לכל ארגון כמובן יכולות ומשאבים שונים המאפשרים לו להשקיע בתחום זה או אחר על פי שיקול דעתו. אני סבורה שההשקעה בהטמעת מוסיקה בכל ארגון היא חשובה וחיונית הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה הפיזיולוגית. מוסיקת רקע במסדרונות הארגון, חדרי הרגעות מוסיקאליים, חדרי מוסיקה לנגינה של ממש, שיעורי נגינה או שירה קבוצתיים - אלו רק דוגמאות נפלאות ליכולות של הארגון לבנות ממברנה מלודית מרגיעה לעובדים. איך מתחילים? אוזניות איכותיות לכל עובד זו התחלה קלה ומרגשת עבור כולם.
רוצים לנסות את אפקט מוצארט עליכם ? האזינו לסונטה לשני פסנתרים
אוסף נוסף ומצויין ללימודים, קריאה ועבודה
למי שמבקש להחכים ולקרוא מידע נוסף בנושא:
music engages the areas of the brain involved with paying attention, making predictions and updating the event in memory. Peak brain activity occurred during a short period of silence between musical movements - when seemingly nothing was happening.
Beyond understanding the process of listening to music, their work has far-reaching implications for how human brains sort out events in general
https://med.stanford.edu/news/all-news/2007/07/music-moves-brain-to-pay-attention-stanford-study-finds.html
