אוטיזם ומוזיקה, מה המדע יודע ?
אין חודש שאני לא מקבלת פניה או שאלה על אוטיזם, היו מחקרים ? מה המדע יודע ? עוזר לא עוזר ? אז החלטתי לצלול לעומק המחקרים, לקרוא ולהבין מה אם בכלל השפעתה של המוסיקה על אוטיסטים. למי שרוצה לחקור ולקרוא עוד, תוכלו למצוא בסוף הכתבה את ההפנייה למחקרים המדוברים.
ובכן, מוזיקה מגרה את שתי ההמיספרות של המוח שלנו וזו הסיבה שהיא נפוצה בפעילות עם ילדים אוטיסטים.
מחקרים מצביעים על כך שחינוך מוזיקלי וטיפול במוזיקה קשורים לתפקוד קוגניטיבי משופר ולהתפתחות שפה מגיל צעיר 6 (5) . טיפול במוזיקה הוכח כבעל השפעה חיובית על יכולתו של הפרט לקיים אינטראקציה חיובית עם הסובבים אותו (7).
אוטיזם הוא מצב המוגדר על ידי חוסר יכולתו של אדם לתקשר עם אחרים וניכר כי עבור אדם שחי עם אוטיזם, מוזיקה עשויה בהחלט להיות האפקטיבית ביותר, כמו גם אחת מצורות הטיפול הנגישות ביותר הזמינות עבורו. זו הסיבה שלימוד על כלי נגינה בקבוצה למשל מועיל במיוחד מכיוון שהכלי מאפשר אינטראקציה חברתית קרובה מבלי לכפות קרבה פיזית קרובה. הילדים יכולים לקיים אינטראקציה זה עם זה במרחב בטוח ללא צורך בקשר עין ישיר.
נגינה בכלי נגינה משפיעה על המוח בכללותו, ומעוררת הן את ההמיספרה האנליטית והן את האמנותית, אשר מגבירה את היכולת האינטלקטואלית הכוללת של הפרט יותר מכל פעילות דו-צדדית אחרת (8) . עבור אדם עם אוטיזם, זה חשוב להפליא, שכן אחד המאפיינים של המצב האוטיסטי הוא שהאזורים השמאלי והימני של המוח 'לא מסונכרנים', כלומר אזורים מסוימים, כגון אלו הקשורים לתקשורת, יכולים להיות לא מפותחים. נגינה בכלי נגינה מגרה את המוח האוטיסטי ליצור קשרים חדשים ומחזקת את הקיימים; התוצאה היא שיפור בבריאות הנפש ויכולת קוגניטיבית מוגברת עבור אלו עם אוטיזם.
מוזיקה היא שפה אוניברסלית ומתאימה מאוד לצרכים של ילדים עם אוטיזם מכיוון שמוזיקה לוכדת ושומרת על תשומת הלב שלהם באופן שמדיומים אחרים לא. נגינה בכלי נגינה מסייעת לילד להשתתף בדרכים מקובלות חברתית ועוזרת לחזק את התגובות הרצויות.
מחקר משנת 2008 (9) הגיע למסקנה שילדים בחרו להשתתף ב'חיקוי הדדי' של החוקר בשגרת המשחק המוזיקלי ותוך כדי הפעילות הראו תשומת לב מוגברת. זה מצביע על כך שאחד היתרונות של השמעת מוזיקה לילדים עם אוטיזם הוא חיזוק תהליך החיברות ושיפור התקשורת.
בשנת 2009 (10) בוצע מחקר אקראי על עשרה ילדים עם אוטיזם, שהשווה טיפול במוזיקה (אלתור מוסיקה) להפעלות משחק צעצועים. המחקר הגיע למסקנה שטיפול במוזיקה הפיק "היענות מוגברת ואירועים ארוכים יותר של "שמחה", "סנכרון רגשי" והתנהגויות "התחלת מעורבות" בהשוואה למשחק צעצוע" (11) . מכיוון שנגינה בכלי נגינה מקנה מיומנויות חברתיות בסביבה בטוחה ומהנה שהיא חשובה להפליא בחייהם של ילדים עם אוטיזם.
הסיבה לכך שטיפול במוזיקה משמש ביעילות רבה כדי לעזור לילדים צעירים עם אוטיזם היא שהוא עוזר לילד ללמוד כיצד להתייחס לאחרים. בני משפחה נוספים יכולים להשתתף ובנוסף לגירוי החושי של המוזיקה, הילד מסוגל גם לחוות ריקוד, דינמיקה חברתית של לימוד כלי נגינה ולחקור קצב. כל זה יכול לעזור להניע את הילד לעקוב אחר דפוסי משחק אימפולסיביים יותר שיעסיקו את כל המוח והגוף שלו. אימפולסיביות וספונטניות נעדרות לעתים קרובות מחייהם של ילדים אוטיסטים, ולכן נגינה בכלי נגינה פותחת לעתים קרובות שער לדרך חדשה לגמרי להפוך לאדם "מעוגל" יותר.
ישנן דרכים רבות מוכחות (12) שבהן חשיפה למוזיקה ולכלי נגינה מועילה לילדים עם אוטיזם, כולל:
תקשורת משופרת
פיתוח מיומנויות חברתיות כגון שיחה קלה, סבלנות לאחר, תשומת לב משותפת וקשר עין.
ביטוי עצמי - עוצמתי במיוחד עם ילד שאינו מילולי
מיומנויות התנהגותיות - לימוד השתתפות ותורות והעתקת התנהגות של אחרים.
בילדים לא מילוליים, טיפול במוזיקה ונגינה בכלי נגינה מאפשרים תקשורת ללא שפה ומסייעים לביטוי עצמי יצירתי. זה בתורו מוביל לפיתוח תקשורת מילולית ולשיפור מיומנויות השפה.
היו מחקרים רבים התומכים בדעה שחשיפה למוזיקה מסייעת בפיתוח כישורי שפה אצל ילדים עם אוטיזם. לדוגמה, בשנת 2010 פרסם The Journal of Music Therapy מחקר של AH Lim שהוכיח שאימון מוזיקה יעיל כמו אימון דיבור לשיפור אוצר המילים והפקת דיבור של ילדים עם אוטיזם. מחקרו של לים המשיך והוכיח כי תועלת גדולה יותר נראתה בילדים בתפקוד נמוך במיוחד לאחר השתתפות באימון המוזיקה (13).
בשנת 2014 נעשתה סקירה של ההשפעות של טיפול במוזיקה על אלו על הספקטרום האוטיסטי על פי סקירה זו טיפול במוזיקה יכול "לעזור לשפר מיומנויות תקשורת לא מילוליות" ועוד "יכול לתרום להגברת מיומנויות ההסתגלות החברתיות אצל ילדים (14) .
דרכים אחרות שבהן טיפול במוזיקה מועיל לילדים עם אוטיזם כוללות (15) :
פיתוח מיומנויות מוטוריות - מוטוריקה עדינה וגסה כאחד.
ויסות חושי – השימוש בקצב ובנגינת כלי יכול לעזור לילד להרגיש מאורגן ומבוסס.
מחקר עדכני יותר משנת 2015 מצא שכאשר ניתנה לילדים צעירים מאוד עם אוטיזם הזדמנות לפעילות מוזיקלית במסגרת הגן שלהם, כל הילדים הראו שיפור בתשומת הלב ובמעורבות החברתית שלהם.
האזנה משותפת למוסיקה עם המשפחה, נגינה על כלי מוסיקה, ריקוד או האזנה בלבד מספקות דרך להנאה , חיזוק הביטחון העצמי והתקשורת בין המשפחה והילדים. המגזין Music Therapy Perspectives (2005) דיווח שההורים הגיבו בחיוב להתערבות משפחתית בטיפול במוזיקה ודיווחו על תובנות חדשות לגבי עצמם וילדיהם. למעשה, במחקר משנת 2012, טיפול במוזיקה הביא לדירוג החברתי הגבוה ביותר של ההורים מבין כל הטיפולים המוצעים והיה גם הטיפול המועדף ביותר על ידי ההורים.
לסיכום, מוזיקה היא כלי נגיש ואפקטיבי מאוד. טיפול במוזיקה מתאים במיוחד למשפחות מכיוון שכולם, ללא קשר לגיל או ליכולת מוזיקלית, יכולים לנגן בכלים וליהנות תוך כדי. אין גבולות עם מוזיקה ואין חוקים מה שאומר שאין דרך 'נכונה' או 'לא נכונה' לגשת לכלי הנגינה. מסיבות אלו, כל משפחה יכולה להשתמש בכלי נגינה באופן המתאים לצרכיה ולהעדפותיה האישיות.
יש לכם עוד מידע מעניין בנושא שכדאי לשתף ? הרגישו חופשי לכתוב תגובה ולשתף.
ולמחקרים :
1 The term ‘autism’ is used here to describe all diagnostic profiles including Asperger syndrome and Pathological Demand Avoidance 2 http://www.coastmusictherapy.com/how-music-helps/autism-research/ 3 https://nursejournal.org/community/the-benefits-of-music-therapy-for-autistic-children/ 4 http://www.autism.org.uk/about/what-is/myths-facts-stats.aspx 5 Schellenberg, E. Music and Cognitive Abilities. Current Directions in Psychological Science (2005) p317-320 6 Legg, R. Using music to accelerate language learning: an experimental study. Research in Education, (2009) p82 7 Netherwood, C. Music to your ears. Australian Parents, p64 (2007) 8 Yoon, J. Music in the Classroom: Its Influence on Children’s Brain Development, Academic Performance, and Practical Life Skills (2000)
9 Stephens, C. E Autism (2008) 12(6), 645-671
10 Kim, Wigram, Gold Autism (2009) 13(4), 398-409
12https://www.therhythmtree.com/video-blog/entry/how-does-music-therapy-benefit-children-with-autism
13Lim, A. H. Journal of Music Therapy (2010) 47(1), 2-26
מוזמנים לשתף !
Comments